תת"ל 122 אתרי השהיית נגר באגן נחל חדרה
תכנית הגנה על העיר חדרה מפני שטפונות
התוכנית עוסקת בהקמת אתרי השהיית נגר באגן נחל חדרה במסגרת תת"ל 122, שאושרה בהחלטת ממשלת ישראל מיום 18.6.25.
תת"ל 122 היא תוצאה של תהליך תכנוני מקיף ומעמיק שנערך בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות.
מטרת התוכנית היא להפחית את הסיכון להצפות ולנזקים בעיר חדרה ובמעלה אגן הנחל בזמן אירועי שיטפון, באמצעות יצירת אתרים ייעודיים להשהיית נגר במעלה אגן הניקוז.
התוכנית משתלבת במהלך רחב יותר של פעולות תכנוניות שנועדו להתמודד עם אירועי שיטפונות באזורים מיושבים הסמוכים לנחלים במרכז הארץ, ובפרט בנחל חדרה.
הצורך בכך הולך וגובר על רקע שינויי האקלים בשנים האחרונות וההתפתחות המואצת של הבנייה בסביבת הנחלים.
⬅️ לחץ לצפיה בתסקיר השפעה על הסביבה- תת"ל 122
⬅️קישור לתכנית באתר מינהל התכנון
⬅️קישור לפרוטוקול – אישור תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות
⬅️קישור להודעה הרשמית על סיום שלב התכנון
התכנית פורצת דרך בהיותה התכנית הראשונה בארץ אשר מתייחסת לכל היבטי האגן בשלמותו, במסלול של הוועדה לתשתיות לאומיות.
מטרת התוכנית, כתוכנית תשתית לאומית ראשונה מסוגה, היא להבטיח את שימור הייעוד של שטחים פתוחים וחקלאיים כשטחי ריסון שיטפונות וכן לקבוע הוראות שיאפשרו הקמה של אתרי השהיית נגר ושימור פשטי הצפה קיימים.
התוכנית מציגה ראייה ארוכת טווח לניהול והשהיית נגר באגן נחל חדרה, במטרה להגן על העיר חדרה ועל שטחים בנויים נוספים מפני סכנת שיטפונות.
הרשות הקימה צוות תכנון רב תחומי בראשות האדריכל עמוס ברנדייס ובתקצוב משרד השיכון ומשרד החקלאות.
הצוות כולל יועצים ומתכננים מתחומי הניקוז והסביבה: חברת "פלגי מים", חברת ג.ל תכנון סטטוטוריקה, משרד רונית טורק, אדריכלות נוף טוך סרגוסטי ועוד.
התפיסה התכנונית מבוססת על ויסות גאויות במעלה הנחל, במטרה להפחית את ספיקות השיא במורד. לשם כך, התוכנית כוללת הקמה של מספר מתקני השהייה באגן עבור אירועי גשם נדירים, לצד הסדרה של ערוצי הזרימה כך שיעמדו בספיקת התכן לאחר הוויסות, תוך התחשבות בשיקולים חקלאיים, נופיים ואקולוגיים.
עם הקמת אתר להשהיית נגר, זרימות שכיחות בהסתברות של כ־10% (בתחום החקלאי) ימשיכו לזרום לאורך ציר הניקוז ללא יצירת פשטי הצפה.
לעומת זאת, ספיקות נדירות יותר יגרמו להצפות מבוקרות ומתוכננות, מתוך כוונה לאפשר הצפה קצרה של שטחים חקלאיים או פתוחים במעלה המתקנים, ולאחר מכן את ריקונם, תוך הגנה על שטחים עירוניים, תעשייתיים ומסחריים במורד צירי הניקוז.
הוועדה לתשתיות לאומיות ליוותה את עבודת הצוות במהלך הכנת התוכנית. התהליך כלל סיורים בשטח, איסוף וניתוח נתוני תכנון ומצב קיים, בחינת חלופות לטיפול בנחל, ניתוח סטטוטורי, התייחסות לתוכנית חריש דרום (12/2020), תסקיר השפעה על הסביבה, סקרי צומח ועוד.
קראו במגזין אקולוגיה וסביבה על חשיבות המיזם ותרומתו לשמירה על השטחים הפתוחים
הדמיה נרבטה והעיר חריש – לפני ואחרי הצפה – אחת למאה שנים (הוכנה ע"י טוך-סרגוסי)
