עשרות מתלמידי ביה"ס אבן סינא מכפר קרע עברו בשבוע שעבר סיור ייחודי בנחלי האזור הזורמים באזור מגוריהם, כחלק מתכנית "שומרי הנחל" שמפעילות יחדיו רשות ניקוז ונחלים שרון ורשות ניקוז ונחלים כרמל. התכנית מונחית על ידי "הרשת הירוקה" ומטרתה היא לגייס צעירים לשיקום ושמירה הנחלים.
הסיור התקיים בנחל חדרה הוא וואדי אבו נאר, שמקורו בשטחי הרשות הפלסטינית, והוא עובר בין העיר באקה אל־גרבייה ומועצה מקומית ג’ת. מדובר במרחב מורכב במיוחד, המושפע מתשתיות אזוריות כמו כביש 6, תשתיות עירוניות וקרבת בתים, של אדמות חקלאיות פרטיות, שעובר בין מספר רשויות מקומיות, ובאחריות רשות ניקוז ונחלים שרון.
הסיור במקום החל בעבודה קבוצתית חקרנית בשטח, במסגרתה למדו על הייחודיות של ואדי אבו נאר לעומת נחלים אחרים שבהם ביקרו בעבר. התלמידים דיווחו על ריח חזק של זיהום, הצטברות משמעותית של פסולת, קרבה לאדמות חקלאיות פרטיות, ותחושה כללית של מרחב “לחוץ” החי בין יישובים. התלמידים זיהו כי מדובר בוואדי הנתון לעומסים סביבתיים וחברתיים כאחד.
במסגרת הסיור הוצגה לתלמידים פעילותה של קבוצת “שומרי ואדי אבו נאר” (חוראס אל ואדי) מבאקה אל־גרבייה וג’ת – קבוצת פעילים ופעילות מקומיים שלקחו על עצמם אחריות אזרחית על הוואדי. הודגש כי מדובר באנשים מן המקום: אזרחים מעורבים, מנהיגות ומנהיגים קהילתיים, הפועלים בעקביות לשיפור מצב הוואדי, לצמצום מפגעים ולקידום תהליכים מול גורמים רשמיים. דבריהם עוררו אצל התלמידים מחשבה על אחריות אזרחית ועל כוחן של יוזמות מקומיות הפועלות מתוך מחויבות ארוכת טווח.
בהמשך התקיים תרגיל תפקידים קבוצתי. כל זוג תלמידים בחר לייצג “גוף” אחר הקשור לוואדי – רשות ניקוז ונחלים שרון, עיריית באקה אל־גרבייה, המועצה המקומית ג’ת, כביש 6, תושבים ועוד. לאורך המפגש נדרשו הקבוצות לחשוב כיצד כל גוף יכול לפעול ליצירת שינוי בוואדי אבו נאר, מה קל לו לבצע, ומהם החסמים והקשיים העומדים בפניו.
בדיון המסכם הציג כל “גוף” את נקודת מבטו. עלו אתגרים מרכזיים, ובראשם אורח חיי התושבים, סוגיית הקרקעות והבעלות הפרטית, והקושי לגייס שותפות ציבורית רחבה. התלמידים הבינו כי פתרונות סביבתיים אינם טכניים בלבד, אלא דורשים הבנה עמוקה של מציאות חיים, יצירת אמון והצעת חלופות אפשריות לתושבים.
התלמידים גם פגשו חקלאית מקומית, אשר שיתפה בקשיים היומיומיים של עבודה חקלאית בסמוך לוואדי: בחורף – הצפות ומורכבות בגישה לשדות; בקיץ – אבק כבד הפוגע בגידולים. היא תיארה גם את מצוקת הפסולת והשריפות, וציינה כי לעיתים נשרפת פסולת בהיעדר פתרון אחר – לא מתוך חוסר מודעות סביבתית, אלא מחוסר ברירה. שיחה זו פתחה דיון כן ומורכב על המתח שבין הרצון לשמור על הסביבה לבין אתגרי היום־יום של החיים סביבה.
בהמשך המפגש הגיעו התלמידים לאזור נחל מאור, במושב מאור. ביקור זה הוצג כדוגמה מעוררת השראה לסיפור הצלחה מקומי, שבו תושבים לקחו על עצמם אחריות על הנחל, עברו תהליך קהילתי מתמשך, והצליחו לקדם פיתוח ושיקום של המרחב מתוך עבודה משותפת של אנשי המקום. הסיפור עורר השראה בקרב התלמידים ופתח שיחה על הדרכים שבהן גם הם יכולים להשפיע במקומם.
הודגש בפני התלמידים כי סיפור זה נועד להמחשת האפשרות: שינוי שמתחיל מקהילה מקומית מחויבת, דרך תהליך ארוך, עבודה יומיומית ושיתוף פעולה – גם כאשר התנאים אינם פשוטים.
המפגש כולו התאפיין בפחות הסברים ויותר עשייה, תצפית, חשיבה ודיון קבוצתי. התלמידים הפגינו חשיבה ביקורתית, הבנת מורכבות, ויכולת לזהות את הקשר העמוק בין סביבה, חברה ואחריות אזרחית.
המפגש הסתיים בתחושת אחריות ותקווה, ובהזמנה לראות את עצמם כחלק מאפשרות עתידית של שינוי.
צילום: צוות בית ספר אבן סינא
