פרויקט חריש – להגנה על הישובים במורד
חריש התפתחה מישוב קטן שנבנה לאנשי צבא קבע לעיר עם תכניות בניה מאושרות לכ-120,000 תושבים. התכניות להרחבתה מתפרסות על עוד ועוד קטעים וגבעות מסביב לחריש.
הפיתוח הראשוני התבצע על חורש ים תיכוני עם קרקעות אבן רכה ומחלחלת (קרסט). כ-96% מהגשם על העיר חדר לקרקע ולאקוויפר ורק כ-4% ממנו הפך לנגר.
היום המצב השתנה, העיר הפכה לבטון ואספלט וכעת רק אחוז מועט של הגשמים מחלחל לאדמה. כ-96% הופך לנגר זורם, מהיר מאוד עם פיקים גבוהים.
זה יוצר שטפונות בישובים הנמצאים במורד וסבלו מהצפות. בהם מייסר, בית חולים שער מנשה, קיבוץ ברקאי והלאה לכיוון העיר חדרה. כמות הנגר שמגיעה אליהם גדולה יותר, בספיקה גבוהה יותר, ובמהירות גבוהה יותר.
רשות ניקוז ונחלים שרון יצאה למהלך אשר לוקח בחשבון את כל התשתיות והתוכניות הלאומיות של מדינת ישראל באזור. מחלפים גדולים (ברקאי), כבישים, מסילות רכבת ועוד. הבטון והבניה "מאלצים" את הנגר לזרום מחריש לאגן נחל חדרה שעובר ברובו בתוך העיר חדרה. למרות שרשות הניקוז הגדילה את כושר ההולכה של הנחל בתוך העיר, עדיין יש גבול למה שהוא יכול להוביל. כל היובלים מתנקזים לאפיק הנחל בדרכו אל הים והעיר חדרה מוצפת.
עם הפנים לעתיד, מנסים ברשות הניקוז להקטין את השיטפונות כלפי המורד ע"י ויסות הזרימה בשטחים למרגלות חריש. זאת תוכנית תת"ל 122 אשר מווסתת את כל אגן נחל חדרה ויובליו כדי להאט את הזרימה החריגה בעוצמות הגדולות. לעצור אותה בתוך הגאיות ושטחי ההצפה ואז לשלוט בכמות הזרימה ולשחררו בהתאמה למה שקורה במורד. הרשות בנתה סכר לרוחב הגאיון שבקצהו "צוואר בקבוק", פתח שדרכו עובר הנגר בהתאם לכמות הספיקה אשר חושבה מראש.
רשות הניקוז בחרה מספר גאיונות להקים בהם שטחי איגום וסכרים למרגלות חריש. ועוד אחד בַּלִּבָּה של נחל חדרה בחיבור הנחלים סמוך לגרנות. שם יהיה שטח איגום עם צוואר בקבוק שידע להעביר את הכמות שהנחל בתוך העיר יכול לשאת. ושאר הנגר שיערם מאחור ינותב לשטח הצפה בשטחים החקלאיים.
זו הפעם הראשונה במדינת ישראל שרשות ניקוז הכינה תכנית אגנית לאגן, במסלול של תשתית לאומית דרך הוועדה לתשתיות לאומיות. הרשות עובדת בשיתוף פעולה עם כל הרשויות סביב האגן וכל התכניות הלאומיות הידועות נלקחו בחשבון.
העבודות על שטח הוויסות הראשון כבר החלו והרשות עובדת מול לוח הזמנים של הות"ל.
