אזור נחל אלכסנדר היה חלק מהעורף החקלאי של המדינה כבר מראשית דרכה. בזמן מלחמת העצמאות ובשנים שאחריה, היישובים והחקלאים באזור המשיכו לעבד את האדמה ולשמור על מקורות המים גם כשברקע מתנהלות מלחמות.
הנחלים והתעלות לא היו רק נוף. הם היו מקור מים חיוני לחקלאות וליישובים, חלק ממערך החיים שהחזיק את המדינה הצעירה.
ובתוך כל זה, חי כאן גם דייר עתיק ושקט: צב רך מצוי.
הצבים חיו בנחל הרבה לפני המלחמות והמשיכו לחיות כאן גם אחריהן. למרות זיהום ופגיעה קשה בנחל לאורך השנים, הם שרדו. אחרי תהליך שיקום גדול של נחל אלכסנדר, האוכלוסייה שלהם חזרה והפכה שוב לאחת הגדולות בישראל.
אולי זו אחת התזכורות היפות של הטבע: גם אחרי תקופות קשות, אם שומרים על המים, על האדמה ועל הסביבה אז החיים מוצאים דרך לחזור.
ובדיוק כמו הצבים של הנחל, גם החברה הישראלית הוכיחה לאורך מלחמות ישראל דבר אחד ברור: חוסן נבנה בסבלנות, בהתמדה ובקהילה.
יצא לכם לראות צב רך בנחל אלכסנדר? שתפו אותנו בתמונה.
